היופי של לב פתוח באופן עקבי - מרץ 2023

 היופי של לב פתוח באופן עקבי

יש לי חברה בשם לורן. לורן מעוררת בי השראה בכל כך הרבה מובנים, אבל במיוחד אני מתפעלת מהיכולת האיתנה שלה לחזור מ מערכות יחסים שבורות . יש לה יכולת מוזרה להמשיך להרחיב את הלב שלה באמצעות כאב במקום להתכווץ בו.



הבחורה הזו עברה את הסחיטה. היא יצאה ויצאה ויצאה עוד קצת, אבל עדיין לא מצאה אדם שאיתו היא רוצה לחלוק את חייה. זו תהיה בחורה טיפוסית משנות העשרים המאוחרות שלך, אלא שהתרחישים שלה קצת שונים בגלל שהיא מערכות יחסים נוטות להסתיים בפתאומיות רבה ולא בשלווה. הייתה לה מערכת יחסים עם מישהו שהתעלל בה מילולית. היו לה מערכות יחסים שנראו שהן הולכות מצוין ואז משום מקום לגרוע מכל. הייתה לה מערכת יחסים עם אלכוהוליסט ועדיין היא מצליחה להוביל תמיד עם הלב. היא שוב מנקה את האבק וקמה מיד בחזרה.

בין אם היא יודעת את זה על עצמה ובין אם לא, לורן מכירה בכך שכל אדם שהיא נמצאת איתו במשך כל פרק זמן חיוני לצמיחתה. היא לא מסתכלת לאחור, היא ממשיכה. זה מה שעושה אותה יפה. היא לא עוטפת את זהותה באף אדם אחר, לא משנה כמה היא אהבה אותם. זה מה שעושה אותה יפה. כשנפתחת בפניה הזדמנות חדשה, היא אומרת כן בלב פתוח. זה מה שעושה אותה יפה.





אני רואה כל כך הרבה נשים צעירות מתמודדות עם סוף מערכת יחסים ומאמינות שזה סוף הדרך. הם לא יכולים להתגבר על העבר שלהם שבתורו הורס את עתידם. תן לי לעזור לגרש את המחשבות בראש שלך שאומרות, 'אבל יכולתי לעשות את זה אחרת . הייתי צריך לעשות יותר למען האדם הזה, אחרת הם לא היו עוזבים אותי'.

כן. בהחלט יכולת לעשות דברים אחרת, היית יכול להגיד, לעשות, להיות משהו שלא היית אבל לא עשית וזה בסדר. היית בדיוק מי שהיית אמור להיות במערכת היחסים, עשית בדיוק מה שנועדת אליו. אני מאמין בתוקף שמה שנכנס לחיינו אמור להנות בהנאה רבה, אבל כשהוא עוזב (איך שהוא עושה זאת) צריך לשחרר אותו באותה מידה של קלות שבה קיבלנו אותו בברכה.



אני יודע שזה קשה לעשות כי כבני אדם אנחנו מתחברים ואנחנו רוצים שהדברים יישארו כפי שהם, אבל הם לא. החיים מתפתחים, זה רק מחזור חיים טבעי מאוד ובני האדם משתנים יחד איתו. גם אנחנו יכולים להתפתח או שאנחנו יכולים להתנגד. אם אנחנו בוחרים להתנגד, אנחנו מכינים את עצמנו לסבל גדול, אבל אם אנחנו מקבלים את זה כפי שהוא מופיע - זה דבר חזק מאוד.

היופי של חברתי לורן הוא שהיא מסוגלת להרגיש עצב גדול כשהיא מופיעה, אבל לא להיאחז בו. כמובן שהיא לא מחייכת כשהפרידה מתרחשת, היא מרגישה את הצער שלה ועושה מה שכולנו עושים - לחשוב על עצמנו למוות . ואז לאט לאט היא אוספת את עצמה מהרצפה ובונה מחדש את חייה. היא מוצאת שוב בדידות בעצמה ואינה מזדהה עם עברה. ואז היא יוצאת לעוד דייטים כאילו מעולם לא נפגעה, יוצאת אל השממה בחיפוש אחר מי שנשמתה תאהב.



הרשו לי לומר לכם, כשהיא תמצא את האדם הזה, כל ניסיון רע בעבר, כל דמעה שהיא הזילה, כל רגע של כאב או צער, היא לא תזכור. כי היא תיבלע בטוהר האהבה האמיתית, האותנטית וזהו נִצחִי.

מאת היילי יאטרוס