להיות הבת של אלכוהוליסט שבר אותי אבל זה גם חיזק אותי - דֵצֶמבֶּר 2022

  להיות הבת של אלכוהוליסט שבר אותי אבל זה גם חיזק אותי

כשהייתי רק בן 6, הרגשתי את הכאב בפעם הראשונה.



אני לא מדבר על שום סוג של כאב כמו כשילד קטן נופל ובוכה - אני מדבר על כאב אמיתי.

הכאב שאתה מרגיש כשמישהו נוטש אותך או כשלמישהו פשוט לא אכפת ממך.





כשהייתי בן 7, קינאתי בילדים אחרים.

לא קינאתי בבגדים שלהם או בעפרונות המושלמים, בתיקי הברבי המבריקים והורודות שלהם או במדבקות הנצנצים - קינאתי בגלל האושר האמיתי שלהם.



קינאתי בכל פעם שהם רצו לאבא שלהם כשהוא בא לאסוף אותם מבית הספר.

  ילדה מודאגת מתבוננת בחוץ על החלונות



קינאתי בכל חיבוק שהם קיבלו ובכל 'הקשה' על הכתף כשהם קיבלו א' עבור שיעורי הבית שלהם.

קינאתי בחופש שלהם ובאיך שהם לא צריכים להעמיד פנים שהכל בסדר - כי מבחינתם זה היה.

כשהייתי בן 9 ראיתי את אבי שיכור בפעם הראשונה.



אני זוכר שחשבתי שזה מיץ תפוחים.

היינו יוצאים לטיולים ארוכים ואז היינו הולכים לאיזה בר; הוא תמיד היה אומר שהוא צריך מנוחה והזמין בירה.

אני לא יודע למה אבל תמיד חשבתי שהוא שותה מיץ תפוחים.



  אישה מודאגת יושבת ומחזיקה את ראשה בבית

להיות הבת של אלכוהוליסט שבר אותי אבל זה גם חיזק אותי

רציתי לשתות כמוהו, אז הוא היה מזמין לי מיץ תפוחים ורק בכך שישבתי שם לידו ושתה אותו, הרגשתי מאושרת.



כשהייתי בת 10, אבא שלי צעק עליי.

הוא התחיל לחזור הביתה מאוחר מאוד.



הטיולים שלנו כבר לא עניינו אותו, אז הוא החליף אותי בכמה אנשים מוזרים וגבוהים עם זקנים ארוכים.

לא הצלחתי להבין את אמא שלי אבל הרגשתי את הכאב שלה.

זה היה מוסתר במהלך היום אבל בלילה זה התפשט כמו וירוס. כולנו הרגשנו את זה.

  אישה מודאגת יושבת במיטה ליד החלון

בביתנו, הלילות היו חיים ומלאים בריבים, מילים וצרחות של ההורים שלי.

אבא שלי היה חוזר הביתה בארבע לפנות בוקר, שיכור, מבולגן ומלוכלך, והוא היה מכה את האור במסדרון, מוודא שכולנו יודעים שהוא בבית.

היינו אמורים להיות במיטות שלנו, להעמיד פנים שאנחנו ישנים.

אבל באותו לילה אחד בפברואר, התעוררתי והלכתי לשירותים. השעה הייתה 4 לפנות בוקר והאורות דלקו.

הוא צעק עליי שאני לא במיטה שלי, בלי לדעת שהכעס בעיניו ייצור לי תמונה שלו במוח שאשא איתי לנצח.

  אישה חושבת יושבת באוטובוס ומתבוננת מבעד לחלון

כשהייתי בן 14 אבי עזב אותנו בפעם השלישית.

עזיבתו תמיד הייתה לא בטוחה, בדיוק כמו דעתו.

אף פעם לא ידענו מה הוא יעשה אחר כך אבל דבר אחד בטוח - התרגלנו שהוא עוזב.

הוא מעולם לא אמר, 'להתראות', כשהוא עזב. לפעמים, הוא עזב כשאני אפילו לא הייתי בבית.

הפעם, דיברתי איתו על כמה שמחתי ללכת לתיכון; הוא פשוט הסתכל לי ישר בעיניים ולחץ את ידי.

כך ידעתי שלא אראה אותו הרבה מאוד זמן.

  אישה מודאגת יושבת מול החלון

כשהייתי בן 19, הבנתי כמה אני באמת חזק.

בתוך כל הכאב, אבי לימד אותי דבר אחד - להוקיר רגעים, גם אלו שלדעתך אינם חשובים.

אתה אף פעם לא יודע מתי הנוכחות של מישהו עומדת להילקח ממך.

חוסר אבא שלי בחיי גרם לי להבין ולראות את כל מה שיש לי.

זה הפך את כל דבר וכולם בחיי לכל כך חשובים.

הוקירתי כל רגע בכל יום שיצא לי לבלות עם אמא שלי ואחיי - ואני עדיין עושה זאת.

אני כל כך רגיש איתם ומגן עליהם.

  עומדת אשת אמון בתלבושת עסקים

הכאב לימד אותי על טוב לב, ענווה ואכפתיות.

זה לימד אותי איך להודות על כל מה שיש לי.

זה לימד אותי שאי אפשר לבחור בן משפחה, וגם לא לשנות אותם.

אתה לא יכול לשלוט בכל מהלך או בחירה שמישהו עושה.

אתה לא יכול לגרום לעצמך לשנוא מישהו כשלא.

הקרב שיצרתי בתוכי, בין כאב לאהבה, תמיד מצא דרך להאיר אותי.

  אישה מחייכת בחוץ עומדת על השמש

זה עשה אותי חזק, צנוע וחביב, כשרק רציתי להיות צעיר.

למדתי בקולג' ולא הכרתי שם אף אחד.

הייתי כל כך לבד והאדם היחיד שלא יכולתי להפסיק לחשוב עליו היה אבי.

היעדרותו פגע בי כל כך, יצר בעיות אמון וחומה רגשית שהיה לי בכל פעם שמישהו ניסה להגיע אליי.

לא היו לי הרבה חברים ולא ידעתי איך לאהוב מישהו, למרות שניסיתי.

אבל למדתי איך לאהוב ולטפל בעצמי.

  אישה חזקה עם ידיים לשמיים

אני אסיר תודה לנצח על כך.

כשיהיו לי ילדים משלי, אלמד אותם מה המשמעות של סליחה באמת.

אני יודע שהם אומרים שנשים צריכות להסתכל על אביהן כשהן מחפשות את הגבר לבלות איתו את החיים.

אבל אני לא מאמין ב'להסתכל' או 'לחפש'.

אני מאמין באמונה ויום אחד, מישהו מיוחד יחזיק לי את היד בזמן שאני מודה לאבי שגרם לי להתגבר על כל הדרמה והכאב.

אני אתן לאחד המיוחד שלי להסתכל בעיניים ולסחוט את ידי תוך ידיעה שהוא יישאר.

יום אחד, כשיהיו לי ילדים משלי וכשהם יהיו גדולים מספיק, אגיד להם שסליחה היא לא לומר 'אני סולח לך'.

סליחה היא תהליך. זה לוקח זמן ולפעמים זה נמשך כל החיים.

  אישה על ההר מרגישה חזקה

סליחה היא לא בחירה בין דברים לאנשים או לפחד שתפסיד הכל.

סליחה היא הכוח להרים את עצמך ולהמשיך הלאה. זה להחזיק את יד החושך תוך כדי ידיעה שהלב שלך אור.

עכשיו, אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלי רגעים ששוברים אותי אבל הם רק לימדו אותי איך להרים את עצמי ולהיות חזקה מאי פעם.

אני מתמלא באהבה ובסבלנות; זה כל מה שיש לי עבור האנשים סביבי.

יש מחשבות חיוביות ויש בי חמלה ואהבה ללא תנאי לכל אדם שאיבדתי איתו קשר, פגעתי בי או עזבתי אותי.

אני מקווה שאיפשהו שם בחוץ, בעולם, אבי יודע את זה.

  להיות הבת של אלכוהוליסט שבר אותי אבל זה גם עשה אותי חזקה