אני מפחד שתעזוב אותי כמו כולם - מרץ 2023
אני לא יודע אם אי פעם הרגשת את הצמרמורות האלה בבקרים קרים כשאתה מתעורר לבד, בלי עם מי לנשק ואין עם מי להגיד לו בוקר טוב.
הבקרים האלה היו כל כך בודדים ולא יכולתי לקום מהמיטה בלי לבכות. אני בטח נראה נואש, אני מצטער.
אבל כשאתה מקדיש שנים על גבי שנים לאדם אחד שעזב אותך כשהיית הכי זקוק לו, אתה מתחיל לדמיין אותם בסביבה.
אתה מדבר בזמן שאתה מדמיין אותם בקרבתך ואיך הם מקשיבים לך. הרגעים האלה שבהם דמיינתי אותו לצידי היו כל כך כואבים ללא תקווה.
כשיצאתי מגדרי וקיבלתי אותך בברכה בחיי, ידעתי שאתה הולך להיות אחד מהחבר'ה הנחמדים שאנשים סיפרו לי עליהם. איכשהו, לא האמנתי שאתה קיים.
מי יכול להאשים אותי? אחרי כל שברון הלב והדמעות האלה, המוח שלי הפסיק להאמין שגברים כמוך קיימים!
אמרת שאני האישה הכי יפה שראית ושהחיוך שלי יכול להאיר אפילו את הלילה האפל ביותר.
הלב שלי החסיר פעימה והגרון שלי היה מלא במילים שרציתי להישפך החוצה באותו רגע. לא חשבתי שאתה הולך להיות אחד מהזדיינים האלה.
מהדייט הראשון שלנו והטיול הנפלא הזה בפארק, ממש ראיתי בך משהו חדש, משהו שלא ראיתי (או הרגשתי) קודם. היית בן אדם נפלא.
וזה הפחיד אותי. הרבה.
לא ידעתי איך להתנהג בהתחלה אבל חשבת שזה חמוד. נפלת לי עד מעל הראש. בלי לדעת, גם אני נפלתי בך.
העמסת אותי במתנות של אהבה וחיבה ללא תנאי. אז הגיע היום שבו השבת אותי, כדי לספר לך את סיפור מסתתר מאחורי הלב השבור שלי והחומות שבניתי.
בלי לחשוב פעמיים, סיפרתי לך הכל. מההתחלה.
אמרתי לך שהוא יתעלל בי מילולית עד לנקודה שבה אצרח בייסורים, שהוא יביא הביתה את ה'חברות הנשיות' שלו רק כדי להשוות אותי אליהם כל הזמן.
וסיפרתי לך איך הם היו, ממש מול העיניים שלי, מפלרטטים אחד עם השני וייכנסו לחדר שלו. פשוט הייתי עוזב. אתה תוהה למה נשארתי כל כך הרבה זמן?
הוא תמיד בא אליי כדי להתחנן לסליחה, ביקש ממני לקחת אותו בחזרה, לפעמים הוא אפילו בכה. מה היית עושה במקומי?
זה הקטע שבו חיבקת אותי והתחלת ללחוש את הדברים הכי מחממים את הלב.
אמרת לי איך תאהב ותוקיר אותי וששום דבר כזה לא יקרה לי שוב. אז, התחרפנתי.
לא נתתי לזה להופיע אז אבל כשהגעתי הביתה פרצתי בבכי ובאמת לא ידעתי איך להתמודד עם טוב הלב שלך.
התחלתי לרשום את כל הדברים הנפלאים שהיית מספר לי רק כדי שאוכל להחזיק בהם כשתעזוב. אם תעזוב, זאת אומרת.
לא יכולת שלא לשים לב שהתחלתי להיות קר יותר ויותר אליך.
התחלת לתהות אם עשית משהו לא בסדר כדי להעליב אותי, אבל זה לא היית אתה, יקירתי. זה אף פעם לא היית אתה.
לא יכולת שלא להיות האדם הכי נחמד בשבילי, אי פעם! לכן, זו הסיבה שבניתי חומות גבוהות עוד יותר כדי להגן על עצמי למקרה שתעזוב אותי. לא רציתי שתעזוב.
בכיתי את עצמי לישון כל לילה כי דמיינתי שנמאס לך ממני.
אני מניח שזה תוצאות של מתעלל. היום, אני לא יודע איך להתמודד עם נטישה!
לא משנה כמה פעמים היית אומר לי שאתה אוהב אותי ולעולם לא תעזוב, הפחד תמיד היה נוכח! אז התחלתי לחשוב קצת יותר על זה.
האם אי פעם עשית משהו שגרם לי להרגיש חוסר ביטחון? לא.
האם אי פעם עשית משהו כדי להראות לי שלא אכפת לך? לא. האם אי פעם אמרת משהו כדי להעליב אותי? לא. היית האדם הכי מתוק בעיני? כן!
אז למה עדיין פחדתי כל כך? פחדתי שתעזוב כמו כולם בחיי.
בגלל זה רציתי להתנצל על כל החומות שעדיין תצטרכי לחפור דרכן, כל הלילות שהייתי פורצת בבכי ומעיר אותך, כל הפעמים האלה שצעקתי עליך.
הכל. אני מצטער. אני באמת, באמת, מצטער. כמו כן, אני רוצה להודות לך. אני רוצה להודות לך על האדם שעשית ממני.
גרמת לי להאמין שוב באהבה ! אני רוצה להודות לך על כל הפעמים האלה שהיית שם בשבילי וכל החיבוקים הנפלאים האלה. תודה.
למרות העובדה שכל הדברים האלה גרמו לי לפחד מהאפשרות שתעזוב אותי מתישהו, אני אסיר תודה.
אתה גורם לי לשכוח מזה בכל פעם שהסתכלת לי בעיניים וחלפו שנים מאז שאמרת לי לראשונה שאתה אוהב אותי. אתה עדיין כאן? כן. כן אתה כן.
